תכנון קריירה - Career planning

find a webinar

פוסט-דוקטורט בתעשייה – תוכניות המו”פ האירופי

מר מתן רהב הוא איש הקשר הישראלי ב-ISERD לתוכניות Marie S. Curie ו- ERC.  הוא הציג בוובינר את תוכנית מרי קירי לניידות חוקרים, ובפרט על תוכנית ה-Individual fellowship:
– המסלולים השונים והאפשרויות השונות דרך האיחוד האירופי – European Fellowship מול Global Fellowship, Standard Panel, Re-integration Panel וכו’
– למי התוכניות מיועדות ולאילוחוקרים הן עשויות להיות רלוונטיות
– מה ממומן במסגרת המענק
– כיצד מתקבלת ההחלטה (קצת על תהליך השיפוט)
– מאיפה מתחילים? כיצד ניגשים?

בהמשך הציגה ד”ר אלית שטרק-ענבר שמכהנת כ-Director of Research and Clinical Affairs בחברת אינטנדו, הרצליה, חברה המפתחת תוכנות לאימון קוגניטיבי לאנשים עם פגיעות וליקויים קוגניטיביים.
היא זכתה במלגת מארי קרי למחקר בתעשיה עבור המחקר שהיא מובילה בחברה. לאחר סיום לימודי הדוקטורט בתוכנית הבינתחומית למדעי המח, באוניברסיטה העברית, עברה הכשרת פוסט-דוקטורט באוניברסיטת קליפורניה, ברקלי, במעבדתו של פרופ’ ריצ’ עברי, בנושא למידה מוטורית ומעורבות קוגניטיבית. במהלך הפוסט-דוקטורט, הובילה שיתוף פעולה מחקרי עם חברת Posit Science בייסודו של פרופ’ מייק מרזניק, מאבות חקר הנוירופלסטיות. לאחר מכן עבדה מספר שנים כחוקרת בכירה בחברה זו. היא חזרה לארץ בקיץ 2017, לאחר כ-7 שנים בברקלי, קליפורניה. היא נתנה דגשים על היבטים שונים במלגה וטיפים אישיים שלה למועמדים.

לצפיה כעת

תהליך הקליטה כחוקר צעיר ובניית מעבדה

ד”ר איל הנדל, חוקר חדש באוניברסיטת בר אילן וזוכה טרי של מלגת ERC היוקרתית סיפר על תחילת דרכו המקצועית כחוקר עצמאי.
ד”ר איל הנדל, השלים את לימודי הדוקטורט שלו במכון ויצמן בתחום תיקון נזקי דנ”א. לאחר מכן הוא עבר לעמק הסיליקון לפוסט-דוק באוניברטיסת סטנפורד בתחום של עריכה וריפוי גנטי של מחלות הקשורות למערכת הדם והחיסון. כיום איל הנדל הוא חוקר עצמאי במכון לננוטכנולוגיה וחומרים מתקדמים באוניברסיטת בר אילן. הקבוצה של איל מפתחת טכנולוגיות חדשות לעריכה וריפוי גנטי של מחלת ילדי הבועה ומחלת הסרטן על-ידי שימוש בכלים של ביולוגיה סינטטית ופיצוח המנגנונים העומדים בבסיס תהליכי העריכה הגנטית.

לצפיה כעת

כל מה שרצית לדעת ולא העזת לשאול על הפקולטה לחקלאות – פרופ’ בני חפץ, דיקן הפקולטה

הוובינר עסק ב:
– נושאי המחקר וההוראה בפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה.
– הפקולטה לאן – כיווני התפתחות.
– קולות קוראים לחברי סגל חדשים.

פרופסור בני חפץ, כימאי של הקרקע בהכשרתו, הינו חבר סגל בפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה של האוניברסיטה העברית החל מ-2001. פרופסור חפץ ביצע שורה ארוכה של תפקידים באוניברסיטה העברית הכוללים יו”ר חוג, מנהל מחלקה וסגן דיקן למחקר. החל מאוקטובר 2017 הוא ישמש כדיקן הפקולטה לחקלאות. פרופסור חפץ חוקר בתחום הכימיה של הסביבה ומחקרו עוסק בהתנהגות של חומר אורגני מסיס בקרקע ובגורל של מזהמים אורגניים בסביבה החקלאית ובסביבה שמושפעת מהחקלאות. הוא משמש כמנהל מרכז מחקר אוניברסיטאי לחקלאות ובריאות הסביבה וקבוצת המחקר שלו  היא מהמובילות בעולם בנושא גורל והתנהגות של חומרים רפואיים בסביבה.

לצפיה כעת

סיפור קריירה אישי – מדוקטורט בתיקון נזקי דנ”א לניהול פטנטים

הוובינר עסק בסיפורו האישי של ד”ר נועם דיאמנט ואת המעבר שעשה מדוקטורט בתיקון נזקי דנ”א לניהול פטנטים. נושאים שעלו:
– על הדוקטורט במכון ויצמן וחקר מנגנוני תיקון דנ”א.
– על המעבר לנהל פרויקט מו”פ בחברת דיאגנוסטיקה.
– על הקמת העסק לייעוץ אסטרטגי וניהול של קניין רוחני לחברות ביומד.
ד״ר נועם דיאמנט, השלים דוקטורט בתחום תיקון נזקי דנ”א במכון ויצמן למדע. לאחר סיום לימודיו ניהל פרויקט מו”פ ב- Eventus Dx שעוסקת באבחון סרטן, שם רכש ניסיון בתחום האימונולוגיה ובטכנולוגיות חלבונים.
בשנת 2012 הוא ייסד את Ingenium IP, שם הוא מנהל באופן פעיל את תיקי ה- IP של חברות ביומד קטנות ובינוניות.

לצפיה כעת

תכניות החממה והמאיץ של המכללה למנהל עם פרופסור קריב

פרופ’ דפנה קריב מנהלת המחלקה לאסטרטגיה ויזמות ותוכנית החממה והמאיץ, המכללה למנהל, בשיחה על הנעשה במחלקה.
פרופ’ קריב דיברה על הנושאים הבאים:
* יתרונותיה של יזמות מדעית
* האתגר בפיתוח מיומנויות וכלים ליזמים המתחילים
* היתרונות המיוחדים לנשים שבוחרות במסלול היזמי.

לצפיה כעת
וובינר עם בכירי חברת טבע ישראל

וובינר עם בכירי חברת טבע ישראל – אודות הסדנא המשותפת בדצמבר 2017

וובינר ייעודי לחשיפת הסדנא הייחודית שטבע ו-ScienceAbroad מקיימים ב- 12/2017.

הסדנא תאפשר לך היכרות עם עולם המדע היישומי והמחקר המתקדם והחדשני שנעשה בתעשיית התרופות. בסדנא, שתערך במעבדות ובמתקנים החדשניים של טבע, ירצו מיטב המוחות המדעיים בתעשייה, ויינתנו הזדמנויות להתנסות מעשית באבני הדרך השונות בתהליך, ובכלל זה: גילוי התרופה, הערכה פרה-קלינית, ניסויים קליניים, גישות שונות בפיתוח תרופה, רגולציה, פטנטים ואסטרטגיה.

הוובינר נועד לאפשר לכם להבין יותר לעומק מה התוכן המתוכנן ומה יהיה הערך המוסף עבורכם. הוובינר אפשר לשאול שאלות את הבכירים בטבע שמתכננים את את הסדנא ולשמוע חוקרים נוספים ששוקלים אם הסדנא מתאימה להם.

המשיבים:
ד”ר נטע זך, מנהלת יחידת קשרי אקדמיה בטבע, חלק ממחלקת גילוי ופיתוח תרופות חדשות. ד”ר זך היא חוקרת מוח בהכשרתה.

ד”ר הילה אפשטיין ברש, עובדת ביחידת קשרי אקדמיה בטבע, חלק ממחלקת גילוי ופיתוח תרופות חדשות.

גב’ אתי רייכנשטיין, מנהלת גיוס טבע ישראל, מומחית לגיוס ופיתוח מסלולי קריירה ובכללם בחירות מקצועיות בחיים והמשמעויותיהן בטווח הקצר והארוך.

מר אסף ריגר, מנהל גיוס יחידת המו”פ, מומחה קריירות מו”פ.

לשימת לבכם: תיתכנה בעיות של איכות הקול בוובינר, אנו עורכים את ההקלטה ונעלה גירסא מטויבת בקרוב

לצפיה כעת

הגשת מועמדות למסלול קביעות באקדמיה.

וובינר המשך לוובינר המצליח שהשיב לשאלותיכם בעניין הגשת מועמדות למסלול קביעות באקדמיה. אם טרם צפיתם בוובינר הראשון בסדרה זו, מוזמנים לצפות בו- כאן.

הפעם התייחסה פרופ’ קצב לשאלות:
מתי נכון להתראיין?
מה לוחות הזמנים הצפויים לכל שלב בתהליך הקבלה?
הגשת מועמדות למחלקה שלא פרסמה קול קורא
עד כמה מגוונת הועדה? צריך להתכונן לחוקרים שממש לא מהתחום או שכולם מאותה הפקולטה?
מה מצופה ממני בצ’וק טוק?
טיפים לבחינת ההתאמה של המחלקה לי כחוקרת (במהלך ג’וב טוק)
איך להתכונן לפגישות האישיות בג’וב טוק? לארוחת הצהרים? איזה ידע / כישורים מצופים ממני?

פרופ’ שולמית קצב–שפירא היא חברת סגל בפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית בירושלים ובין היתר חברת הועד המנהל של ScienceAbroad.

לצפיה כעת

עשו ואל תעשו בהגשת מועמדות למסלול קביעות באקדמיה

בוובינר נידונו הנושאים הבאים:
הגשת מועמדות למחלקה שלא פרסמה קול קורא, למי פונים ומתי?
יש פרסום בקנה, אבל לא בטוחים מתי הזמן הנכון להגיש מועמדות?
מכוון למשרה רק בשנה הבאה, האם להגיש ולנסות להתראיין כבר עכשיו?
עד כמה מפורטת או פרקטית צריכה להיות ה-Research statement?
התאמות שכדאי לעשות למחלקה הספציפית ואיך לעשות אותן
מאפיינים של אפליקציה מהודקת היטב – איך להתבלט?
איזה המלצות יעזרו לי במיוחד?
איך להתכונן נכון לג’וב טוק?
איך לבנות היטב סמינר מחלקתי כך שיתאים לכל הקהל הפוטנציאלי?
עם איזה קהל להתאמן? מה מצופה ממני בצ’וק טוק? מתי נכון לדבר על המחקר שלי ומתי על המחקר של החוקרים במחלקה? איך לבדוק אם המחלקה מתאימה לי?

את הוובינר הנחו: פרופ’ שולמית קצב–שפירא ופרופ’ ג’רי אייכלר

לצפיה כעת

התוכנית לניהול ביו-רפואי BIOMED-MBA עם ד”ר ליאור שאלתיאל וד”ר קובי ענבר

תעשיות מדעי החיים וביו-רפואה הישראליות מתפתחות בשנים האחרונות בקצב מסחרר ומשחקות תפקיד חשוב בשוק הבריאות העולמי. השילוב בין אנשי אקדמיה ותעשייה מהתחום, יחד עם תרבות יזמית, רוח חדשנית וידע טכנולוגי תרמו משמעותית להיות ישראל Start Up Nation. התוכנית לניהול ביו-רפואי מיועדת לבעלי תארים קודמים בתחומי מדעי הטבע, מדעי החיים ומדעי הרפואה, לצד מקצועות ההנדסה הרלוונטיים.
בוובינר הוצגה התוכנית לניהול ביו-רפואי BIOMED-MBA באוניברסיטה העברית.

התוכנית מיועדת לבעלי תארים קודמים בתחומי מדעי הטבע, מדעני החיים ומדעי הרפואה, לצד מקצועות ההנדסה הרלוונטיים.

תוכנית הלימודים נבנתה בליווי צוות היגוי מנוסה שמורכב מבכירי אנשי האקדמיה והתעשייה מהתחום וכן מיזמים ישראלים מהשורה הראשונה. היא מקנה לבוגריה מסגרת לימודים מיוחדת להכשרה בנושאים ייחודיים מתחום הניהול הביו-רפואי.

בוובינר הוצגו:
– הצורך הכללי והעקרוני בלימודי מנהל עסקים למי שבא מתחום מדעי החיים ובעיקר מי שבא מתחום המחקר
– הרכב התוכנית, קורסים, תכנים ומרצי התוכנית
– מידע על הרישום לתוכנית
– הקורס “יזמות ביו-רפואית” כדוגמה לאפשרות לחזור לארץ ולשלב עבודה ולימודים (ד”ר קובי ענבר – יזם פעיל בארץ ובחו”ל, מנהל ויועץ לחברות ולמשקיעים בתחום מדעי החיים, חקלאות וטכנולוגיות נקיות)
– המקרה הפרטי של חזרה אחרי 8 שנים של לימודים בגרמניה (ד”ר ליאור שאלתיאל – יוזם התכנית ודירקטור התוכנית)

לצפיה כעת
12
Scroll to top
Skip to content