past webinars

past webinars

find a webinar

וובינר עם בכירי חברת טבע ישראל

וובינר עם בכירי חברת טבע ישראל – אודות הסדנא המשותפת בדצמבר 2017

וובינר ייעודי לחשיפת הסדנא הייחודית שטבע ו-ScienceAbroad מקיימים ב- 12/2017.

הסדנא תאפשר לך היכרות עם עולם המדע היישומי והמחקר המתקדם והחדשני שנעשה בתעשיית התרופות. בסדנא, שתערך במעבדות ובמתקנים החדשניים של טבע, ירצו מיטב המוחות המדעיים בתעשייה, ויינתנו הזדמנויות להתנסות מעשית באבני הדרך השונות בתהליך, ובכלל זה: גילוי התרופה, הערכה פרה-קלינית, ניסויים קליניים, גישות שונות בפיתוח תרופה, רגולציה, פטנטים ואסטרטגיה.

הוובינר נועד לאפשר לכם להבין יותר לעומק מה התוכן המתוכנן ומה יהיה הערך המוסף עבורכם. הוובינר אפשר לשאול שאלות את הבכירים בטבע שמתכננים את את הסדנא ולשמוע חוקרים נוספים ששוקלים אם הסדנא מתאימה להם.

המשיבים:
ד”ר נטע זך, מנהלת יחידת קשרי אקדמיה בטבע, חלק ממחלקת גילוי ופיתוח תרופות חדשות. ד”ר זך היא חוקרת מוח בהכשרתה.

ד”ר הילה אפשטיין ברש, עובדת ביחידת קשרי אקדמיה בטבע, חלק ממחלקת גילוי ופיתוח תרופות חדשות.

גב’ אתי רייכנשטיין, מנהלת גיוס טבע ישראל, מומחית לגיוס ופיתוח מסלולי קריירה ובכללם בחירות מקצועיות בחיים והמשמעויותיהן בטווח הקצר והארוך.

מר אסף ריגר, מנהל גיוס יחידת המו”פ, מומחה קריירות מו”פ.

לשימת לבכם: תיתכנה בעיות של איכות הקול בוובינר, אנו עורכים את ההקלטה ונעלה גירסא מטויבת בקרוב

לצפיה כעת

הגשת מועמדות למסלול קביעות באקדמיה.

וובינר המשך לוובינר המצליח שהשיב לשאלותיכם בעניין הגשת מועמדות למסלול קביעות באקדמיה. אם טרם צפיתם בוובינר הראשון בסדרה זו, מוזמנים לצפות בו- כאן.

הפעם התייחסה פרופ’ קצב לשאלות:
מתי נכון להתראיין?
מה לוחות הזמנים הצפויים לכל שלב בתהליך הקבלה?
הגשת מועמדות למחלקה שלא פרסמה קול קורא
עד כמה מגוונת הועדה? צריך להתכונן לחוקרים שממש לא מהתחום או שכולם מאותה הפקולטה?
מה מצופה ממני בצ’וק טוק?
טיפים לבחינת ההתאמה של המחלקה לי כחוקרת (במהלך ג’וב טוק)
איך להתכונן לפגישות האישיות בג’וב טוק? לארוחת הצהרים? איזה ידע / כישורים מצופים ממני?

פרופ’ שולמית קצב–שפירא היא חברת סגל בפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית בירושלים ובין היתר חברת הועד המנהל של ScienceAbroad.

לצפיה כעת

עשו ואל תעשו בהגשת מועמדות למסלול קביעות באקדמיה

בוובינר נידונו הנושאים הבאים:
הגשת מועמדות למחלקה שלא פרסמה קול קורא, למי פונים ומתי?
יש פרסום בקנה, אבל לא בטוחים מתי הזמן הנכון להגיש מועמדות?
מכוון למשרה רק בשנה הבאה, האם להגיש ולנסות להתראיין כבר עכשיו?
עד כמה מפורטת או פרקטית צריכה להיות ה-Research statement?
התאמות שכדאי לעשות למחלקה הספציפית ואיך לעשות אותן
מאפיינים של אפליקציה מהודקת היטב – איך להתבלט?
איזה המלצות יעזרו לי במיוחד?
איך להתכונן נכון לג’וב טוק?
איך לבנות היטב סמינר מחלקתי כך שיתאים לכל הקהל הפוטנציאלי?
עם איזה קהל להתאמן? מה מצופה ממני בצ’וק טוק? מתי נכון לדבר על המחקר שלי ומתי על המחקר של החוקרים במחלקה? איך לבדוק אם המחלקה מתאימה לי?

את הוובינר הנחו: פרופ’ שולמית קצב–שפירא ופרופ’ ג’רי אייכלר

לצפיה כעת

הכירו את המחלקה למדעי החיים והטבע באו”פ עם פרופ’ איגור רכינוב

פרופ’ רכינוב הציג את ייחודה של האוניברסיטה הפתוחה בהיבטי מחקר, העברת קורסים והסטודנטים שלה בהשוואה לאוניברסיטאות אחרות וסקר:

– תחומי מחקר במחלקה למדעי הטבע והחיים
– פרופיל הסטודנטים במחלקה למדעי הטבע והחיים
– תהליך הגיוס למחלקה ולמה אפשר לצפות כחוקר/ת מתחילים בה
– משרות פתוחות לחברי סגל בכיר במחלקה

פרופ’ איגור רכינוב הוא ראש המחלקה למדעי הטבע והחיים באוניברסיטה הפתוחה ונשיא האגודה הישראלית לואקום.

לצפיה כעת

התוכנית לניהול ביו-רפואי BIOMED-MBA עם ד”ר ליאור שאלתיאל וד”ר קובי ענבר

תעשיות מדעי החיים וביו-רפואה הישראליות מתפתחות בשנים האחרונות בקצב מסחרר ומשחקות תפקיד חשוב בשוק הבריאות העולמי. השילוב בין אנשי אקדמיה ותעשייה מהתחום, יחד עם תרבות יזמית, רוח חדשנית וידע טכנולוגי תרמו משמעותית להיות ישראל Start Up Nation. התוכנית לניהול ביו-רפואי מיועדת לבעלי תארים קודמים בתחומי מדעי הטבע, מדעי החיים ומדעי הרפואה, לצד מקצועות ההנדסה הרלוונטיים.
בוובינר הוצגה התוכנית לניהול ביו-רפואי BIOMED-MBA באוניברסיטה העברית.

התוכנית מיועדת לבעלי תארים קודמים בתחומי מדעי הטבע, מדעני החיים ומדעי הרפואה, לצד מקצועות ההנדסה הרלוונטיים.

תוכנית הלימודים נבנתה בליווי צוות היגוי מנוסה שמורכב מבכירי אנשי האקדמיה והתעשייה מהתחום וכן מיזמים ישראלים מהשורה הראשונה. היא מקנה לבוגריה מסגרת לימודים מיוחדת להכשרה בנושאים ייחודיים מתחום הניהול הביו-רפואי.

בוובינר הוצגו:
– הצורך הכללי והעקרוני בלימודי מנהל עסקים למי שבא מתחום מדעי החיים ובעיקר מי שבא מתחום המחקר
– הרכב התוכנית, קורסים, תכנים ומרצי התוכנית
– מידע על הרישום לתוכנית
– הקורס “יזמות ביו-רפואית” כדוגמה לאפשרות לחזור לארץ ולשלב עבודה ולימודים (ד”ר קובי ענבר – יזם פעיל בארץ ובחו”ל, מנהל ויועץ לחברות ולמשקיעים בתחום מדעי החיים, חקלאות וטכנולוגיות נקיות)
– המקרה הפרטי של חזרה אחרי 8 שנים של לימודים בגרמניה (ד”ר ליאור שאלתיאל – יוזם התכנית ודירקטור התוכנית)

לצפיה כעת

המדריך למחפש/ת העבודה – עם גב’ ליזי לונדון

ליזי לונדון היא שותפה בקבוצת נישה, המתמקדת בהשמת אנשי מקצוע ומקבלי החלטות בתחומי הייטק, הביוטק, הקלינטק, שוק ההון, הפיננסים והקמעונאות. היא יזמת שותפה ומנהלת בחברה את תחום ‘Bio / clean-Executive’. בשנת 2000 יזמה את הקמת חטיבת הביומד של נישה והפכה לגורו מול יזמים, מנהלים ומשקיעים בכל הנוגע לתכנון וגיוס צוות מנצח ולמול בכירים המחפשים את ההזדמנות הבאה שלהם.
בוובינר, סקרה הגב’ לונדון, את הנושאים הבאים:
– ראיון טלפוני
– ראיון פרונטלי – הכנה
– עשה ואל תעשה בראיון עבודה
– מה אין להגיד במהלך הראיון
– שאלות שחוזרות על עצמן בכל ראיון
– סוגי מראיינים וכיצד להתמודד עימם
בנוסף השיבה לשאלות (רבות) מהקהל

לצפיה כעת

השלכות מיסוי בישראל לשלבי חיים שונים של מדענים היוצאים לחו”ל עם רו”ח מייקל גולדברג

רו”ח מייקל גולדברג הוא מנהל תחום ניוד עובדים במשרד BDO זיו האפט ומומחה במיסוי בינ”ל.
הוא סקר:
– המלצות של עשה ואל תעשה במיסים בעת רילוקיישן
– איך להמנע (במידת האפשר) ממיסוי כפול
– ניתוק זיקה לישראל – השפעות מיסוי
– עבודה מהבית כשכירים ישראליים בחו”ל
– מלגות – מוסדיות ומקרנות (אירופאיות ואמריקאיות)

לצפיה כעת

National Insurance Institute “Bituach Leumi” in Israel – Mazal Ben Hamu, CPA

רו”ח בן חמו היא מנהלת בכירה תחום בטוח, בעלת תואר ראשון בוגרת מכללת ירושלים, מכהנת כרו”ח משנת 2000, מרצה למיסים בחוג לחשבונאות ויעוץ מס הציגה את זכויותיהם של תושבים חוזרים בביטוח הלאומי:
– נסיעה לחו”ל- לצרכי לימודים או עבודה- שמירת זכויות כתושב ישראל
– זכויותיו של תושב חוזר/תקופת המתנה לשירותי בריאות
– חיוב הכנסות מחו”ל בדמי בטוח

Watch Now

החיים אחרי – מה כדאי לכם להתחיל לעשות עכשיו כדי להתכונן לחיים כמדענים אחר כך עם פרופ’ מאיה שולדינר

כל מי שנוסע/ת לפוסט דוקטורט עובד/ת תחת ההנחה שבלי מאמר טוב היא/הוא לא יוכלו לחזור לתפקיד בכיר בתעשייה או לקבל משרה עצמאית כמדענים ולפתוח מעבדה באקדמיה.

לפעמים אנחנו שוכחים שלפתוח מעבדה או לנהל קבוצת מחקר בתעשייה זו לא המטרה – זו הדרך. המטרה האמיתית היא להצליח להיות מדענים עצמאיים עם מעבדה פרודוקטיבית ומתפקדת. בוובינר הציגה פרופ’ שולדינר עצות איך להגיע למטרה האמיתית וקצת מהכישורים הרכים אותם כדאי לכם לרכוש במהלך הפוסט-דוקטורט על מנת להצליח בקריירה האקדמאית/בתעשיה ארוכת הטווח שלכם.

לצפיה כעת
Scroll to top
Skip to content