ב-29 במאי קיימה ועדת המדע של הכנסת דיון בנושא השבת מוחות  את הדיון יזם ח”כ פרופ’ מנואל טרכטנברג שהנו גם חבר בוועדה המייעצת של ScienceAbroad, עם יו”ר ועדת המדע, ח”כ אורי מקלב.
מתוכננת סדרה של דיונים בנושא.

ח”כ פרופ’ טרכטנברג פתח ואמר: “אמת נדושה אבל אמת בכל זאת – המשאב העיקרי של המדינה הוא המוח היהודי” וברך על פעילות ארגון סיינס אברוד בנושא השבת מוחות, הוא ספר כי בשנת 2010 ות”ת גיבשה תכנית רב שנתית, ששמה כיעד מרכזי להחזיר מדענים ארצה, נפתחו מרכזי מצוינות והוגדלה תמיכה במוסדות כדי לקלוט סגל. במקביל קמה גם התכנית הלאומית להשבת אקדמאים.

ח”כ עודד פורר תומך בצורך להשקעה בתקנים נוספים באקדמיה ועידוד חזרה לתעשייה, הוא גם ציין את החשיבות שבשמירת קשר עם המדענים בעודם בחו”ל וציין אפשרות לרתימתם להסברה ישראלית.

מר גדי פרנקל, מנכ”ל המועצה להשכלה גבוה (מל”ג) סיפר כי לפני שש שנים הוכרז יעד – להגיע ל-5,000 חברי סגל אקדמי וכיום המספר הוא כבר 4,900 חברי סגל, כולל המכללות.

ח”כ פרופ’ טרכטנברג העיר כי צריך גם לקחת גדילה במספר הסטודנטים, כך שלא בטוח שהמטרה הושגה.

ד”ר ליאת מעוז, סמנכ”ל אסטרטגיה ובינלאומיות במל”ג הוסיפה שבאוניברסיטאות, יותר ממחצית הנקלטים הגיעו ישירות מחו”ל אך עדיין אחוז הנשים נמוך- 34%.  בחומש הקודם הוביל ות”ת תכנית של מרכזי מצוינות לקליטת חוקרים (16 מרכזים), המרכזים הצליחו לקדם תחומי מחקר מובילים בישראל ויצרו להם סביבות עתירות משאבים, הצליחו לפתח תשתיות מחקר ולקלוט סגל מאד מאד איכותי. מצד שני נוצרו קונפליקטים עם הנהלות המוסדות האקדמיים שכן החוקרים היו אלו שבחרו לעצמם את נושאי המחקר ונוצרה מורכבות.

את ScienceAbroad ייצג יו”ר הוועד המנהל, ד”ר שמוליק הס, שסיפר כיצד הקים את הארגון כשהיה פוסט-דוקטורנט בבוסטון מתוך שאיפה לתת תמיכה הדדית למדענים הישראלים באיזור. לדבריו הסיכוי לחזור הוא 4-5%.
“היום אנחנו למעלה מ-2,500 חוקרים בתוך העמותה. יש לנו 22 מרכזים שמנוהלים על ידי מדענים מתנדבים, לרוב סביב קמפוסים מרכזיים בכל רחבי ארצות הברית ובאירופה; ואנחנו מנסים לתת כלים וקשרים ולפתוח דלתות בשני הצדדים – גם בארץ וגם בחו”ל – ולעודד אנשים לשקול ברצינות את החזרה ולפתוח להם אופציות של איך לחזור ולאן לחזור”.
ד”ר הס הוסיף כי עד היום חזרו לישראל 644 מדענים ישראלים, 60% מהם חזרו לאקדמיה, 30% לתעשייה.
הוא הדגיש כי האקדמיה אינה הפתרון להשבת מוחות, בסקר שקיימנו 2 מתוך שלושה מדענים ציינו שכאשר יצאו לחו”ל שאפו לחזר לאקדמיה בישראל, כעבו כמה שנים המספר יחד לחצי.

ד”ר נטע קלע, חברה בועדה המייעצת של הארגון ספרה כי היתה בפוסט-דוקטורט בארה”ב וחזרה ממניע רגשי – הרצון לגדל ילדיה בישראל.  היה קשה להקלט באקדמיה וגם קשה בתעשייה כי אין את הניסיון הנדרש ולכן פנתה לתחום היזמות.

גב’ עמית רותם, נציגת טבע ספרה על החשיבות שהם רואים להשבת מוחות כחברה ישראלית המבקשת לחזק את ישראל ולחזק את המו”פ בישראל. הגב’ רותם ספרה על שת”פ עם סיינס אברוד – ותכנית לקיים סמינר של שבוע במעבדות של המו”פ, עבור מדענים ישראלים מחול להכיר את התעשייה, ללמוד קצת על תהליכי פיתוח תרופות.
שוק העבודה בישראל בתחום של הפארמה והביוטק הוא קטן, הוא בעיקר מורכב מחברות סטרטאפ, חברות קטנות והביג פארמה היחידה זו חברת טבע. למדענים החוזרים מחו”ל חסר הרקע הנדרש בתעשיית תרופות וההתמחויות שלהם הרבה פעמים לא רלבנטיות לתעשייה – יש עודף של מדענים במדעי החיים, חסרים בכימיה תרופתית, כימאים אנליטיים, סטטיסטיקה ביו-רפואית, טוקסיקולוגיה, ביו-כימייה.
כדי לפתור זאת נדרש להוסיף תכנים רלוונטיים באקדמיה, שילוב של התנסויות מעשיות במהלך הלימודים האקדמיים ובתקופת הפוסט.

ד”ר נורית איל, לשעבר מנהלת התכנית להשבת אקדמאים, עדכנה כי התכנית נסגרה השנה בשל הפסקת תמיכת השותפים: ות”ת ומשרד העליה והקליטה. התכנית פתחה אסטרטגיה של טיפול הוליסטי באקדמאים שמתאיםמים לקליטה בתעשייה. המאגר כולל היום 5300 אקדמאים ומאחר והוא חסוי לא ניתן להעבירו הלאה והוא פשוט ייעלם.. 900 אקדמאים חזרו בעזרת התכנית.
התכנית הצביעה על העודף ב-PhD ובקשה את ות”ת לטפל ועל חסמים לזרת אקדמאים להיי טק הישראלי.

מר אורי גבאי, סמנכ”ל אסטרטגיה ברשות לחדשנות העיר כי התכנית להשבת אקדמאים נסגרת מבחינת ההתמקדות בישראלים בלבד – המנדט יתרחב ויכלול גם זכאי שבות והתמקדות בהבאת כח אדם איכותי לתעשייה בישראל.

פרופ’ סעד תפוחי, ראש תכנית לתואר שני, מכללת סמי שמעון טען שצריך לעודד תכניות פוסט דוקטוראט בישראל וללהרחיב קליטת חברי סגל במכללות.

גב’ בת שבע קרן, מנהלת מרכז הקשר באקדמיה למדעים ספרה שהם עוסקים בקשר עם חוקרים מכל תחומי הדעת הסומכים עליהם מאחר ואינם מזוהים עם אף גורם ממשלתי או אקדמי. המרכז מקיים ירידי תעסוקה עם נתיגים מהאקדמיה ומהתעשייה ולדבריה נקלטו עד כה מעל ל 700 חברי סגל באקדמיה.

מר’ שלמה פשקוס נציג האוצר הדגיש כי השקעה במחקר ופיתוח בכלל ובאקדמיה בפרט היא יעד לאומי אסטרטגי למדינת ישראל, 6% גידול בתקציב ומתן תמריצים לאקדמיה להגדלת תקנים.

מר אברהם ענתי ממשרד המדע ספר על היוזמה של המשרד למלגות על שם יצחק שמיר, לקליטת מדענים ישראלים חוזרים, לפוסט-דוקטורט נוסף בישראל, מדובר על מלגה של 240,000 שקלים לשנתיים פטורה ממס, מתקיימת חשיבה לקיים פרוייקט דומה עם התעשיה.

פרופ’ משה אבלס, יועץ לקרן עזריאלי ציין שהקרן מחזירה כל שנה 8 אקדמאיים, מממנת, בדומה לקרן אלון, את רוב המשכורת שלהם, אבל בנוסף נותנת 210,000 דולר למחקר, באוניברסיטאות אין מספיק כסףלמחקר ובמכללות עוד פחות.

לפרוטוקול הישיבה.

אנחנו מבקשים להודות לד”ר אמיר גרינשטיין על הליווי והסיוע בכתיבת השאלון, מיכונו והפצתו וכן בשלב ניתוח הנתונים.