רילוקיישן עם המשפחה – איך להקל על המעבר

המעבר לארץ חדשה טומן בחובו הזדמנויות רבות לצד שינויים והסתגלויות. חשוב להבין כי יש באפשרותנו להשפיע מאד על הדרך, אופן ההשתלבות בחברה החדשה והתוצאה של המעבר והשינוי.

רילוקיישן – מילה שמכילה בתוכה עולם ומלואו תרתי משמע, יש בה ניחוחות של חו״ל, של חדש ואחר, הרפתקנות והזדמנות,  שפה חדשה, תרבות חדשה, דרך חיים ונופים לא מוכרים, עולמות חדשים של ידע והתפתחות. לצד כל זאת, חששות באשר למעבר עצמו, פרידות מהמוכר והידוע, מאורח החיים המוכר, התרבות, הנורמות והערכים, מהמשפחה העוטפת, החברים הקרובים ובעיקר מתחושת השייכות שלנו.

המעבר מעורר שאלות רבות ולא לכולן נוכל לקבל תשובות מיידיות. איך יהיה לנו במקום החדש? האם עשינו החלטה נכונה? איך יתאקלמו הילדים? איך זה יהיה עבורנו לחיות רחוק מהמשפחה ומהחברים?

זהו שלב של חיבור בין חלומות ומשאלות למציאות שאינה מוכרת, שלב של עמימות, חוסר וודאות וחשש ביחס לעתיד.

מצב של עמימות ותחושת זרות מייצר בדרך כלל חוסר ביטחון ותחושה של אי יציבות שההתמודדות איתן באופן בלתי פוסק ומתמשך מצריכה כוחות רבים. אני מדמה את שלב המעבר באשר הוא לעליה במדרגות כאשר אני נמצאת עם רגל אחת עדיין במדרגה התחתונה וברגל השנייה אני לקראת העלייה לעליונה. זהו מצב מאד לא מאוזן וכדי שלא אפול אני זקוקה לתמיכה שלי עם גופי או תמיכה של מישהו שלידי, כך עד שאתייצב.

אם נמשיך עם המטפורה אז ככל שאכיר את המדרגות אליהן אני עולה ואתכנן לי את אופן ההתייצבות כך יקל עלינו ,אנחנו יכולים להתכונן למעבר בעזרת ידע קודם שנדאג לקבל על המדינה והתרבות שלה. אם נוכל ללמוד את השפה בטרם נגיע, ניפגש עם אנשים ששבו משליחות שם ויספרו על דגשים שטוב שנדע, נשאל מה כדאי לקחת ומה להשאיר מבחינת חפצים, ריהוט וכלים חשמליים, חפצים שיקרים לנו ולילדים. נוכל להציע לילדים, לקחת צעצוע שקשורים אליו כדי שעד שיגיע הרכוש האישי שלנו נוכל להרגיש מעט בבית.

הרעיון הוא שכל מה שיעזור לנו לצמצם את תחושת הזרות והניכור וייתן לנו תחושה מוכרת יותר יהיה מפתח לנחיתה רכה יותר.

כאשר ההורים מסתגלים ומרגישים טוב במדינה שאליה עברו כך גם הילדים חשים זאת והאווירה בבית הופכת לנעימה יותר. ולכן חשוב להראות לילדים מה עוזר לנו להסתגל ובצד נתינת מקום ושיתוף בקשיים נחזק גם את הילדים ונחברם לאפשרויות ההסתגלות שלהם. עלינו לדאוג לאווירה נעימה המקנה תחושת ביטחון בבית בתקופה הראשונה של המעבר למקום החדש.  לשם כך, מומלץ להרבות במפגשים חברתיים, בסיורים בשכונת המגורים כדי להכיר את מה שמשרת אותנו בחיי היום יום כמו סופרמרקט, מרכזי קניות, פארק שעשועים, גני ילדים ובתי ספר.

זכור לי, שכשהיינו בשליחות במדריד ביקרתי בבית משפחת הקונסול, משפחה למודת שליחויות והבית נראה כאילו גרים בו כבר שנה – היו שם וילונות על כל חלון ושטיחים על הרצפה אשר יצרו בית חמים ונעים. שאלתי, הכיצד? ונאמר לי שזו הדרך שלהם להרגיש בבית בכל מדינה שמגיעים אליה מיד עם הנחיתה.

לכל אחד יש את הדרך שלו – יש מי שמיד כשיגיע ינסה להכיר כמה שיותר אנשים, יש מי שירכוש חפצים לבית כדי להרגיש שמתגורר שם כבר זמן רב, יש מי שישב בקפה המקומי וירגיש שייך לשכונה, יש מי שביקור במספרה או במכון היופי ייתן לה תחושה של בית, יש מי שירשום את הילדים למספר חוגים שבהם יכירו חברים ואת ההורים של החברים. לכן, חשוב לברר מה מייצר אצלכם את תחושת השייכות והתחושה הביתית והנוחה.

קושי משמעותי נוסף שמלווה את המעבר, הוא בתחושה שיש להתחיל הכל מחדש, “אני לא מוכר,” גם לא “כרטיס הביקור” שלי ולכן חשוב לחזק את  הדימוי העצמי. כך גם לגבי הילדים, חשוב להדגיש את החוזקות שלהם, נחזק את ערכם ואת מרכיבי תחושת השייכות שלהם כמו למשל ניתן להם להרגיש תורמים בתהליכי ההסתגלות, נדאג לשוחח איתם, לשתפם ולהתייעץ איתם כדי שירגישו אקטיביים בתהליך שעוברת המשפחה. יש לזכור כי כל אחד מבני המשפחה מסתגל באופן שונה ולכן, כהורים נהיה עם יד על הדופק לגבי אותו הילד שקשה לו יותר, דבר היכול להתבטא בהתנהגות שלו וניתן מענה והתייחסות אישית כדי להקל. לילדים הצעירים נדאג לסדר יום קבוע ונשתפם בתוכניות יום יומיות, נבדוק מה יעזור להם להרגיש טוב יותר במקום החדש.

שלב המעבר הוא שלב בפני עצמו שיש לו התחלה אמצע וסוף. יש לתת לזמן הזה את הזמן ואם נכבד את השלב הזה זה, יקל עלינו להתמקם  ולהתאקלם.

הפרשנות האישית שניתן לאירוע הרילוקיישן היא זו שתקבע האם יהיה זה אירוע שיחווה כשיפור איכות חיינו, הרפתקה אישית ומשפחתית או שיהפוך לאירוע משברי. ולכן ,מאד חשוב שנדע שיש באפשרותנו להשפיע מאד על הדרך והתוצאה של המעבר והשינוי.

אנחנו יכולים ללמוד מניסיונם של האחרים, ממגוון הדרכים שהאחרים נעזרים בהן,  ואפשר גם לאמץ דרכים שעזרו לנו  לעבור שינויים בעבר  ולנסות אותן גם בהווה.

וותיקים במקום אליו עברתם יוכלו לסייע בהיכרות עם המקום ומנהגיו ואנשי מקצוע יוכלו להקל על ההסתגלות למעבר ובאיתור הדרכים שיוכלו להקל עליכם ועל משפחתכם.

ובנימה אישית – הייתי עם משפחתי  בשליחות כשילדי היו בני שנה, תשע  ושלש עשרה. ההתחלה הייתה לא פשוטה אבל עם הזמן חווינו חוויות משפחתיות רבות, רכשנו שפה וכל אחד מאתנו  קבל מתנה  מהשהות בחו״ל.

כיום שני ילדי הבוגרים נמצאים עם בני זוגם וילדיהם בשליחות והסיפור המשפחתי חוזר…..

שולחת לכם ברכת הדרך ובהצלחה גדולה

הכותבת: עדנה דולב, יועצת זוגית

כתבות דומות

ראיון עם מדען חוזר, עם ד”ר אהרון (רוני) אזגורי

משרה נוכחית – מרצה בכיר במחלקה להנדסה כימית וביוטכנולוגיה באוניברסיטת אריאל. באילו...

מסר ליום האשה מיו”ר הארגון, פרופ’ רבקה כרמי

לכל מדעניות רשת סיינס אברוד באשר הינכן, שלום וברכה. יום האשה השנה...

ראיון עם מדענית חוזרת, עם ד”ר מיכל ארד

משרה נוכחית – VP Academia and Science, Awz Ventures באילו תחומים עסקו...

אירוע הפתיחה של Synergy Innovate של את”א יוצא לדרך!

האם תהיתם איך חדשנות ברפואה באה לידי ביטוי במלחמת חרבות ברזל? איך...

התפרסם הקול הקורא השני לתוכנית לתמיכה בהעסקת חוקרים מצטיינים במעמד חוקר בשיתוף עם המרכז לקליטה במדע במשרד העלייה והקליטה

***שימו לב, מועד ההגשה נדחה ל 12.5.24*** הוועדה לתכנון ותקצוב של המועצה...

הכירו את מרכז הסרטן המשולב הטכניוני – ראיון עם מנהל המרכז (שמגייס!)

שלום פרופ’ אמיר אורין, ראש מרכז הסרטן המשולב הטכניוני ספר על המרכז: מרכז...

יש לך דוקטורט, או עד שנה לסיומו? זה הזמן להוביל את השינוי

נפתחה ההרשמה להגשת מועמדות למחזור י”ד של תוכנית ממשק – ממדע למדיניות, מבית...

התפרסם קול קורא למתן מלגות למדענים חוזרים ע”ש יצחק שמיר למשתלמים במחקר לשנת 2024

משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה (להלן – המשרד) מפרסם בזאת קול קורא לקבלת...

סדרת וובינרים חדשה בהשתתפות אוניברסיטאות המחקר בארץ

קול קורא למדענים ישראלים בצפון אמריקה: הקימו מעבדה מתקדמת משלכם באחת מהאוניברסיטאות...